לא יכולתי לנשום.
"ואני יודעת שגם אתה הומו, קולין, ואם אתם תהיו ביחד אני נשבעת שאני ארצח אותך."
המילים נתקעו לי בגרון. "סטייסי, אני.. אני אח שלך, אני בחיים לא יעשה לך את זה.. אני אוהב אותך," אמרתי. סטייסי הסתכלה לי עמוק בעיניים.
היא רצה לחדר שלה וטקרה את הדלת. שמעתי את המוזיקה מהחדר שלה עד הסלון, בפול ווליום, אבל הבכי שלה היה יותר חזק. נכנסתי לחדר שלי וסגרתי את האור. שכבתי במיטה וניסיתי לעצום עיניים.
ואז הדלת שלי נפתחה. זאת הייתה סטייסי. "אני יכולה לדבר איתך?" שאלה, מנסה להסתיר את הצרידות שלה.
"ברור," אמרתי, ושניתי את תנוחתי לישיבה.
"אני וקייל רצינו להתחתן," אמרה. "זאת אומרת, חסכנו כסף במשך שנתיים בשביל שנטוס לניו יורק ונתחתן באיזה בית כנסת יהודי ונבנה חיים חדשים. ו.. וגם ניסינו להביא ילד ביחד."
"מה?!" צעקתי. "אם תשפוט אותי אני אלך," אמרה.
"לא עשיתי כלום, תמשיכי," אמרתי.
"אז אני עכשיו לא יודעת אם נכנסנו להריון או לא. ועכשיו הוא פאקינג מאוהב בך ויש מצב שאני בהריון מהמניאק, ואני רוצה למות."
"סטייסי, מה לעזאזל תעשי אם את בהריון ממנו?" שאלתי.
"אני לא עושה הפלה. ממש לא, אני לא ארצח את התינוק שלי!" אמרה. "אז מה תעשי?!" שאלתי, "תגדלי תינוק בגיל שבע עשרה?!"
"המון בנות עושות את זה!" אמרה, "אם אני עושה הפלה אני אתאבד."
חיבקתי אותה חזק. "את יכולה למסור אותו לאימוץ."
"הוא הפאקינג תינוק שלי ואני יחליט מה לעשות איתו. אתה צריך להחליט אם אתה תומך בי או לא."
"אני אחיך, אני תמיד יתמוך בך. אבל את חייבת להגיד לאימא ואבא."
היא נשמה עמוק. "לא, אני לא."
"הם יראו שיש לך בטן."
"זה עוד לא בטוח שאני בהריון."
"מחר את קונה איתי ערכה לבדיקת הריון."
היא נשמה עמוק.
"בסדר," אמרה, "עכשיו אני הולכת לישון. לילה טוב."
"לילה טוב," אמרתי, ויצאתי מהחדר. נכנסתי למיטה וישנתי, בלי חלומות, בלי להתעורר באמצע הלילה.
בבוקר התלבשתי ואכלתי קערה עם דגני בוקר. אימא נראתה כול כך מאושרת. כול הארוחה הסתכלתי על סטייסי. היו לה שקיות מתחת לעיניים, והיא נראתה חיוורת.
"את חולה?" שאלה אימא.
"לא, סתם קמתי על צד שמאל," אמרה סטייסי, ואכלה בשקט.
כשיצאנו מהבית, סטייסי גררה לפינה ברחוב. "אני יוצאת שיעור אחד לפניך וקונה בדיקות הריון ישר כשאני חוזרת, כשאתה חוזר הביתה לך ישר לשירותים." הנהנתי והלכנו בשקט.
כשהגעתי לבית ספר, ראיתי את אנה מדברת עם כמה חברות שלה. היא ראתה אותי, נפנפה לעברי ובאה אליי.
"היום בבוקר אכלתי קערה עם דגני בוקר."
"איזה יופי," חייכה, "אתה כבר לא נראה כול כך חיוור."
"אחותי לא במצב טוב, אני מפחד שקורה לה משהו."
"מה קרה?" שאלה.
"אני לא יכול להגיד."
"טוב, אם קורה משהו אז תקרא לי, אני בכול מצב יבוא אלייך."
"מעולה," אמרתי. הרגשתי שמישהו שומר עליי. ילדה בכיתה ז', אבל לפחות מישהו.
בצהריים אכלתי קצת סלט וחזה עוף. התמלאתי במהירות. בזמן השיעורים אכלתי חטיף שוקולד. ואז נגמר הבית ספר. אימא שלחה לי הודעה שהיא ואבא הלכו לבקר את סבתא. יופי, יש לי ולסטייסי קצת זמן. כשהלכתי לשער, ראיתי את קייל מתקרב אליי.
"אני יודע שאחותך סיפרה לך," אמר קייל. "אני לא מתבייש בזה."
"קייל, תעזוב אותי, מספיק צרות עשית לאחותי."
"אני אוהב אותך, קולין." אמר. העיניים שלו המיסו אותי.
"יופי לך," אמרתי, והסתכלתי לרצפה.
"אני יודע שגם אתה אוהב אותי."
"רוצה גם להרוס לי את החיים, קייל? לא יצליח לך. תעזוב אותי ואת אחותי, אתה בנאדם חרא והלוואי שתישרף בגיהנום," אמרתי, והסתכלתי עמוק בעיניו. אחרי זה הלכתי במהירות הביתה.
כשחזרתי, שמעתי קולות בכי מהאמבטיה. "סטייסי?!" צעקתי. ניסיתי לפתוח את הדלת, אבל היא הייתה נעולה.
"אל תיכנס," שמעתי את סטייסי לוחשת. "אני עוזבת לתמיד.."
"סטייסי, מה את עושה שם?! אל תגידי לי ש.."
ואז הבנתי.
נתתי בעיטה חזקה לדלת ונאבקתי בה, עד שהיא נפתחה.
וראיתי את סטייסי.
באמבטיה.
מלאה בדם.
;){kind=link}